פרשת ואתחנן

לפני פטירתו של משה רבנו מעולמנו, הוא עומד ומזהיר את בני ישראל: "ונשמרתם לנפשותיכם..."כלום יעלה על דעת שום בר דעת לעבוד ולהשתחוות ולהכנע תחת "כל בהמה אשר בארץ, כל ציפור, כל רומש באדמה"? [ב] ומדוע לפרט עשרה פרטים אלו? והרי כבר כלל את הכל יחד במלים "תמונת כל סמל"? [ג] ומה פירוש שהקב"ה חילק אותם לעבודת שאר העמים? והרי זה מן שבע מצוות בני נח? [ד] מה הקשר בין דברי הסיום "ואתכם לקח ה', להיות לו לעם" לכל המפורט בתחילת דבריו?

מדוע ארץ ישראל אינה נזכרת בעשרת הדיברות? מה יש במצוות כבוד אב ואם שהתורה תזכיר דווקא בה עניין ארץ ישראל?

משה רבנו מספר לבני ישראל כי הוא לא יכנס עימם לארץ ישראל והסיבה - " וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם" - מה פשר ביטוי זה?

כיצד מחברים את המוסר לקיום המצוות? כיצד עושים מצוות בהתלהבות, ורצים למצוה קלה כמצוה חמורה?

תמיד יש לזכור: 'הקדוש ברוך הוא לא עובד אצלנו' והוא 'לא חייב לנו כלום'; יסוד הבחירה והמצוה אינו פחות בקדושתו ובעוצמתו מיסוד הסגולה; נחמו נחמו עמי; מעתה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל ולקיחת אחריות על מדינת ישראל מחייבת לשלבם עם אהבת ה' התובע מאתנו לילך בדרכיו.

מנגנון השכר והעונש נועד לשמר את האדם בנתיב; היצירה העצמית תורמת אף היא לממד המצוות; על ידי קיום המצוות אנו מתקדשים ועל ידי הקדושה אנו נבנים.

השבת מאגדת בתוכה את העניין הדתי והלאומי יחדיו; מצווה נוספת המכילה איגוד זה הינה מצוות תפילין; והשלימות מתהווה רק כאשר שני הבחינות מתאחדות.

בפרשתנו מוזכרת פרשיית קריאת שמע; עיקר מצווה זו היא לקבל עול מלכות שמים; "שמע ישראל" כלפי מי פנייה זו נועדה? אין אחד אלא הקב"ה; כאשר אנו מייחדים את ה' ב'אחד' עלינו לכוון גם לאחדות בתוך עם ישראל.

האריז"ל מקשר בין חודש אלול לערי מקלט. מה הקשר בין דברים אלו? מדוע מצוות ערי מקלט מתחילה רק לאחר ירושה וישיבה ולא מיד בכניסה לארץ? כתוב שלעתיד לבוא יבדילו עוד שלושה ערי מקלט. איך יתכן שבתקופה זו יתרבו המיתות בשוגג? התורה אומרת על פרשת ערי המקלט "וזאת התורה אשר שם משה". משמעות הדבר היא שדין ערי המקלט הוא המפתח והיסוד לכל התורה. מדוע דין ערי מקלט הוא כל כך יסודי?